טוב ורע, כוח הבחירה.

את הנעשה אין להשיב...אבל...כל עוד הנר דולק ניתן לתקן.
מנקודת מבטו של הטבע הפראי, כל בחירה היא בחירה שלמה וטהורה שאין בה (שוּם) נימה של חרטה. כך הטבע הטהור פועל. כך הטבע מתקדם אל מטרתו הבאה בלי שום עכבות מיותרות.
הטבע יודע עמוק במרכז ליבתו שאין לו את הפרבילגיה המפנקת כמו להתמרח בכורסא ולצלול להִרהורי חרטה על החלב שנשפך. פשוט אין לטבע זמן לבזבז זמן יקר לריק. כל רגע יקר לו ליצירה הבאה שלו, להמצאה החדשה שלו ולהצגה המרהיבה החדשה שלו.
הטבע הפראי יודע ומודע לתופעת הקיום הרגעי בלבד - כמו הרגע הזה למשל. הטבע הטהור אינו מכיר מצב כמו "אחר כך", כמו "עוד מעט", כמו "כאילו" וכיו"ב - הוא מוחלט, חסר פשרות ואמיתי לגמרי אפילו עד כדי כאב. הטבע הטהור דומה לחלוטין בתגובותיו לתינוק זך שיודע ומכיר את תופעת החיים המתחוללים בקרבו בלבד...
גם הטבע וגם התינוק פתוחים לבאות, הם נרגשים ומוקסמים לקראת הרגע הבא, לקראת ההפתעה הבאה המתגלגלת לפתחם.
לעולם לא תראי תינוק מביע חרטה על מעשיו, זאת כי הזיכרון המנטאלי שלו קצר מועד ומתפוגג כהרף עין - לכן מצד אחד התינוק פטור מכל עוגמה מעיבה ומצד שני הוא נהנה בכל רגע נתון של חיי ינקותו.
וכמו שאמרנו בתחילה, כל עוד הנר דולק יש לנו הזדמנות לתקן..כלומר להתחבר מחדש בדרך הטבעית ביותר אל שמחת החיים שזורמת ומתחוללת בתוכינו ע"י מודעות עצמית, על ידי אכפתיות עצמית, על ידי דאגה עצמית...ואז זרם החיים המחשמלים והאמיתיים של הטבע הפראי שוב יורגש בנפשנו ובכל נים מנימות גופינו...
הזיכרון אינו אמיתי, הוא וירטואלי, הוא זמני, הוא מתפוגג ואיננו, לכן אסור להאמין לו ובטח לא לסמוך עליו ולא לבטוח בו.לעומת זאת החיים של התינוק הפראי אמיתיים ובועטים לגמרי, והכי חשוב, החיים של התינוק הם נצחיים וללא גבולות...

וואו מה עשית לי!
תודה, תודה על הקטע הזה..כתבת לי בדיוק את מה שהייתי צריכה לקרוא ולהתוודע אליו.
מעריכה זאת מאוד! :)