את יכולת להיות היהלום שבכתר שלי.
בחרת ללכת ברגליים יחפות.
את יכולת, אם רק רצית, להיות מי שתשלוט לצידי.
אבל בחרת לעוף רחוק..לנדוד.
אני מבין נשמות חופשיות שרוצות לרוץ,
בלי לעצור, לטעום, לחקור..כל חושך קר.
ואני מבין שהיית תמימה וחשבת שיותר נחוץ,
לדאוג למה שיהיה, לעתיד..למחר.
אבל תראי, את הפסדת..הפסדת אותי!
לא משנה מה תמצאי שם, לא תחושי יותר בי.
ואיך אמרת לי שאנחנו זה הכי טוב שהרגשת.
שלא נורא מה כבר אומרים..הניצחון הוא שלנו במגרש..
אבל את הפסדת.
היית בטוחה שחופש ואהבה
לא הולכים יד ביד.
היינו יכולים להיות מאוהבים באמת,
אפילו יותר מבסרטים.
לחיות במשך כמה זמן רק שנינו בכייף..
ולהוסיף גם ילדים.
היינו יכולים לחצוב בחומות ולשחות נגד הכיוון.
להקשיב ללב, ולא לפסיקות של מוחות אחרים.
ונכון שיש לנו, הרבה פחות ממה שיש להם..
אבל הם אף פעם לא ישיגו את מה שיש לנו בידיים.
היינו טובים, היינו קרובים, עשית אותי מאושר
כשחייכת כל הזמן..
אבל תראי, את הפסדת..הפסדת אותי!
לא משנה מה תמצאי שם, לא תחושי יותר בי.
ואיך אמרת לי שאנחנו זה הכי טוב שהרגשת.
שלא נורא מה כבר אומרים..הניצחון הוא שלנו במגרש..
אבל את הפסדת.
היית בטוחה שחופש ואהבה
לא הולכים יד ביד.











































![שיר:] שיר:]](http://www.bloger.co.il/userimages/9/958ca21f-76d5-4087-909e-bc398b6e982b/13116-20140203165724514m.jpg)





