עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

אני בת 26..

תמיד הייתי בנאדם נחמד, לאחרונה גיליתי שנחמד מידי.
לא ידעתי להגיד לא, התביישתי ותמיד חשבתי שאני צריכה להתכופף מול אחרים.
אני בגמילה מהדבר הזה כבר כמה חודשים,אם לא שנים..
מנסה להיות עצמאית, אבל לא להיפרד מכלום ומאף אחד.
אני מנסה להיות בטוב עם כולם אבל לא מצליחה לשמור על השפיות מולם כשהם מעצבנים אותי.
וזה לא קל להביא אותי לסף העצבים...כי הפתיל שלי, באמת ארוך.
צריך להיות ממש 'לא חושב' כדי להביא אותי להתפרצות.
אני מאמינה שאלימות שוכנת בכולנו, זה חלק מהצורך שלנו לשרוד.
לפעמים, יותר מלנקום בצד האחר, אנחנו למעשה אלימים כדי להוציא מעצמינו את מה שמעיק עלינו.
אנחנו לא מוצאים דרך אחרת...
העולם נהיה חשוך ונראה שאין מה לעשות...
אז מכים. הכל. כריות,מיטה,שולחן,קירות.
משתדלים שלא אנשים. כי אליהם היחס ישתנה כעבור כמה רגעים,יום,שבוע.
ואם תכה אותם חזק מידי היום, הצלקות ישארו בהם גם מחר, ואחרי יומיים, ואולי חודש..
והמבטים שלהם אליך לא יהיו אותו דבר.
וזה הפסד גדול מידי בשבילך.
אז אתה מעדיף לקרוע כרית מאשר לפוצץ פרצוף של בנאדם.
אתה רק מבקש בכל ליבך ולפעמים גם בפיך,במילים, שלא יעצבנו אותך.
בבקשה שלא יעצבנו אותך..
הם לא יודעים כמה כוח זה גורם לך להוציא,ולאבד.

נ.ב: השם של הבלוג הזה נקבע בפתיחתו, פתחתי אותו בלהט הרגע מתוך חיבתי העזה לשום,והרעב באותו רגע הביא אותי לידי מעשה.
מאז הבלוג הזה התפתח רבות,אך לשם הסימבוליות והזיכרון, אשאיר את השם כפי שנולד.
חברים
אוריןEmpty GirlDaliaSלירוןMr.Nobodyמרים
נאיהAliceדוןג'יידSuperGirl1LupoSolitario
i don't careאנונימיתcold bananaThe boy who writeחנוששאריות של החיים
Zippersיעקב מחפודההלוחמת שלישארלוטמרים ווmy heart wants what it wants
איירוכרגע חסוי...my nicknameחולמתHere To Loveohmyme
LoLaאלינורcosmicBFFיותם חורבאנונימיתORIYALI
מיה TT.TTThe Cheshire Catנצח ימיניThelseסתם אחתlolo
חן (:שיר:]my heartShir Leviכוכב באפלהgamer girl
These HeavenMeshiLonely guy
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (28)
שיר  (27)
תקווה  (11)
אמונה  (7)
חיים  (7)
כייף  (7)
אני  (6)
סיפור  (6)
חברות  (5)
חווית קריאה ששווה לנסות  (5)
רגש  (5)
שיר שלי  (5)
פרידה  (4)
בגידה  (3)
קטע כתיבה  (3)
אכזבה  (2)
הזדמנות  (2)
השראה  (2)
חברה  (2)
חברים  (2)
חופש  (2)
חורף  (2)
טוב  (2)
כאב  (2)
לדבר  (2)
להמשיך  (2)
להתקדם  (2)
לילה טוב  (2)
מכתב  (2)
מסתורין  (2)
עצב  (2)
קושי  (2)
קטע  (2)
רגשות  (2)
שיעמום  (2)
light in the dark  (1)
love  (1)
אדם  (1)
אומץ  (1)
אושר  (1)
אחרי הצום  (1)
אין סוף....רק התחלה מתחדשת..  (1)
אלוקים  (1)
אם אין אני לי מי לי  (1)
אמון  (1)
אמת  (1)
אנושיות  (1)
אני ויומי  (1)
באים ונעלמים תוך יום  (1)
באסה  (1)
בגדים  (1)
בהצלחה....  (1)
בחורה  (1)
במיוחד לאחת מחברות הבלוג  (1)
געגועים  (1)
דימיון  (1)
דמדומים  (1)
דעת קהל  (1)
דקסטר  (1)
דרך צליחה  (1)
הארי פוטר  (1)
הבעה  (1)
החום נותן לי השראה..  (1)
המלצה  (1)
הסיפור שלי  (1)
העדפה  (1)
הצילו  (1)
התקדמות  (1)
ויתור  (1)
זהות בדויה  (1)
חג סוכות שמח  (1)
חובה להשיג  (1)
חוויה  (1)
חוזק נפשי  (1)
חום  (1)
חוסר בתגובות  (1)
חסרה  (1)
חצופה  (1)
טבע  (1)
טוב לי כאן  (1)
טלויזיה  (1)
יום שבת  (1)
יומולדת לי  (1)
יופי  (1)
יחד  (1)
ייעוד  (1)
ים  (1)
יפה  (1)
יצירה  (1)
כאב עם הומור  (1)
כוח פנימי  (1)
כישרון  (1)
כסף  (1)
כעס  (1)
כתיבה  (1)
לא ביג דיל בשבילכם אך מיוחד בשבילי..  (1)
לא לבד  (1)
לא לפגוע  (1)
לגעת  (1)
להירדם  (1)
להעיז  (1)
לולי XD עזבה או עדיין פה  (1)
לילה  (1)
לעד  (1)
מגעילה  (1)
מודעות עצמית  (1)
מומלץ  (1)
מוסיקה  (1)
מי אוהב שום  (1)
מיוחדת  (1)
מיילי סיירוס תמונה  (1)
מימוש  (1)
מימוש אישי  (1)
מימוש עצמי  (1)
מכוניות שוותתתת  (1)
מסר לאלה  (1)
מסתורין במשפחה  (1)
מעיל עור  (1)
מעיל עור שחור  (1)
מציאות טובה יותר  (1)
מקווה להצלחה  (1)
משו שכתבתי  (1)
משעמם  (1)
משפחה  (1)
מתח  (1)
מתנה  (1)
נחמד ביותר  (1)
נמאס  (1)
נרפאת מהתקררות ברוך השם  (1)
נשמה  (1)
סדרות  (1)
סוף העולם  (1)
סימבה  (1)
סיפוק  (1)
ספרים  (1)
סקר  (1)
סקרנות  (1)
סרט  (1)
סרטים  (1)
סרטים לצפייה חובה עם חברה טובה  (1)
עבודה  (1)
עוד דברים חוץ משום...  (1)
עולם  (1)
עומס  (1)
עומק  (1)
עייפות  (1)
עצוב  (1)
עשו טובה  (1)
פריקה  (1)
צבא  (1)
צורך  (1)
צורת ההשקפה שלי על העולם  (1)
קבלה  (1)
קולנוע  (1)
קור  (1)
קיץ  (1)
קניון  (1)
קסם  (1)
קשה  (1)
רגש מוחצן דרך שיר  (1)
רוע  (1)
רוצה לדבר  (1)
רע  (1)
רעש  (1)
שוני  (1)
שייכות  (1)
שינוי דחוף  (1)
שינוי שם פלוס שיר יפה  (1)
שיר אהבה  (1)
שיר מחאה  (1)
שירות לאומי  (1)
שירים  (1)
שלמות  (1)
שתיקה  (1)
תסכול  (1)
ארכיון

שווה קריאה,המשך הסיפור שלי.

17/10/2012 17:17
אוהבת שום! (שרית בכר)
סיפור, חווית קריאה ששווה לנסות

הבהרה:

כמובן, כל הזכויות של הסיפור הזה שמורות לי, שרית בכר, הידועה בכינויי 'אוהב(ת) שום!' בבלוג זה.

כל העתקה מכל סוג שהוא, לא תתקבל בשום צורה ודרך, ועל כן, יש לכבד את יצירתי האישית ולא להעתיקה,במפורש!

לאחר הקדמה חשובה זו, שאני בטוחה שהבהירה לכולם מה כדאי ומה פחות כדאי לעשות, אני

גאה להעניק לכם את האפשרות לקרוא את הפרק השני בסיפור שלי:)

 

פרק 2

 

שקט.

הבוקר עלה לאיטו, מואר על-ידי כדור שמש אדמדם, שבחלוף הדקות רק גדל ואורו התעצם

יותר ויותר.

מחלון חדרו של רומיאו, הבוקר הזה נראה שליו כל כך, כה רך ויפה.. עד שרומיאו בחר

להתמקד רק בו, ולא בלילה שעבר.

אתמול בלילה לאחר שסיים לשרבט בפנקסו את עלילת חלומו, לקח לו זמן להירדם בשנית.

הוא ניסה בתחילה את שיטת ההירדמות המפתיעה; הוא עצם את עיניו, והחליט בראשו

להירדם מייד. אך השיטה הזו לא צלחה לו כל כך, ולכן הוא ניסה להשתמש בשיטה

הידועה של ספירת כבשים, אך עד מהרה הבין שכמו שהוא חשב תמיד ככה הוא מבין מחדש;

השיטה הזו היא בולשיט. היא רק גורמת לכאב ראש, ואף פעם לא עובדת. לפחות לגביו.

לבסוף, כששקע במחשבות על תמונות חולפות מסיוטו, על החוויות הצפויות לו למחר, ועל 

עוד שיטות אפשריות להירדמות, הוא חש עייפות מתפשטת בגופו, וכעבור כמה דקות נרדם.

כעת בבוקר המואר באור שמש הולך ומתחזק, הוא פקח את עיניו לאט, וגמע מן השקט.

הוא התמתח במיטתו ואז קם באיטיות, מתח את איבריו והשתחרר מכבלי השינה שאפפו אותו.

לאחר שלושה צעדים ראשונים שעשה ממיטתו אל עבר חדר המקלחת, עצר והביט אל עבר

החלון. הוא שלח חיוך קטן לעבר העולם, בתקווה שזה יועיל לקארמה שלו בהמשך היום

ויחזיר לו טובות.

הוא הבחין בציפור כחלחלה שורקת על-גבי צמרת של עץ גבוה, על רקע שמיים כחולים.

כמה העולם יפה, הוא חשב לעצמו.

לאחר כמה שניות של התפעלות מיופיו הטבעי של העולם, שב והמשיך בדרכו אל המקלחת.

כשפגש בבבואתו במראה, הבחין בנקודה משוחה הצידה על-גבי צווארו.

הסימן הזה מייד החזיר אותו לחלום בליל אמש. הנקודה נמצאת בדיוק במקום שבו הרגיש

דקירה בחלומו.

הוא שוב חש צביטה עמומה של דאגה מכרסמת בתוכו, אך הוא היה נחוש בדעתו לחוות בוקר

שליו ורגוע עד כמה שהוא יכול.

ולכן, הוא הכריח את עצמו להתמקד בהווה, ניער מעט את ראשו ושטף פנים.

שהיום יהיה כמה שיותר נורמלי, הוא פילל בליבו. אף-על-פי שידע כי הסיכויים לכך כמעט

אפסיים, הוא עדיין נשא בתוכו שמץ קטן של תקווה.

תקווה לחיים נורמליים שצופנים בחובם רק טוב.

17/10/2012 18:17
יפההההההההההההההההההההה תמשיכיייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
Ghost Dog
17/10/2012 19:04
אהבתי את רמת השפה והתיאורים :)
my heart,ny body, my life
17/10/2012 19:05
ושוב...
מצפה להמשך :)
אוהבת שום! (שרית בכר)
18/10/2012 18:54
:) איזה נשמות...♥ תודה,אני ממשיכה לתת את תשומת ליבי לסיפור וממשיכה לכתוב אותו. פשוט אני מקדישה תשומת לב לפרטים הקטנים ומשתדלת לעשות את זה הכי טוב שיש..
ולכן זה מעט מתעכב לפעמים:] אבל התמיכה שלכן מעוררת אצלי התרגשות רבה. תודה! אוהבת אתכן♥
22/10/2012 18:54
אהבתי ♥ (ישלי אותך בפייס ^_^)
אוהבת שום! (שרית בכר)
23/10/2012 11:42
תודה:) ומה השם הפרטי שלך? כי אנלא מזהה לפי הכינוי^^"
my heart
26/10/2012 13:39
מדהים!!! אהבתיייי
תמשיכי.. הסגנון כתיבה שלך כמו בספרים חחח
ממש יםה כל הכבוד על הכישרון :)
אוהבת שום! (שרית בכר)
26/10/2012 22:36
וואו תודה! בעז"ה אני אמשיך... :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה: